בשכונות הוותיקות של ירושלים בהן ישבו הרבה מן ה"ייקים", נשמעים צלילי פסנתר הבוקעים מחלונות פתוחים בשעות השקטות של הערב. דור הנפילים של המורים לפסנתר בירושלים השאיר אחריו מסורת מפוארת של הוראת פסנתר ודור המשך של תלמידים שלימים הפכו למוזיקאים מקצועיים בעצמם - חלקם עזבו את הארץ לטובת קריירות מצליחות מעבר לים וחלקם בחרו לשוב אל העיר ולהמשיך את המסורת שעליה גדלו.
העיר ירושלים על מוסדות החינוך שלה הידועים באיכותם משמרת גרעין פעיל של מורים לנגינה, קונסרבטוריונים משגשגים ותכניות של חינוך מוזיקלי. מוסיקאים צעירים רבים פועלים בעיר ומשלבים חיי מוזיקה והוראת נגינה. ההחלטה כי הבן או הבת יתחילו ללמוד נגינה בפסנתר מלווה תמיד בשאלות חשובות: האם כדאי להשקיע ברכישת פסנתר, האם לשלוח את הילד אל המורה השכונתית או דווקא אל הסטודנט שהמליצה הדודה. אולי דווקא לבחור בקונסרבטוריון המציע גם מסגרת תומכת מעבר לשיעור הפרטי בנגינה. הדמות החינוכית הראשונה בדרכו של התלמיד לנגינה יש לה חשיבות רבה והשפעה מרובה. זוהי בחירה חשובה : המורה הראשון עליו לספק תשובות לשאלות של תחילת הדרך והרבה פעמים החיבור בינו ובין התלמיד ישפיעו הלאה על ההתמדה וההתקדמות בנגינה.
רצוי להורים או לתלמיד לא לדחות את רכישת הכלי "עד שהילד יפגין מספיק רצינות" אלא להעמיד פסנתר בסלון כחלק מן הנוף הקבוע בבית. מורה טוב לנגינה יידע מצוא את האיזון הנכון בין דרישות גבוהות מן התלמיד ובין אורך רוח וזרימה טבעית של תהליך הלימוד בשלבים הראשונים שלו. הסיטואציה האינטימית של שיעור פרטי בפסנתר מזמינה קשר מיוחד ומשמעותי בין מורה ותלמיד. לא רצוי שהשיעור יתקיים בביתו של התלמיד - על התלמיד לצאת מן הסביבה המוכרת והמוגנת שלו כחלק מחווית הלימוד. הדבר מאפשר לו גם להתנסות בכלי נגינה שונה מן המוכר לו ומחזק את הרצון והשמחה שבלימוד הנגינה.
נציץ לכמה כיתות אמן לפסנתרנים צעירים שהתקיימו במרכז למויזקה משכנות שאננים: הראשון - מאסטרו ארתור רובינשטיין בצילום מתוך כיתת אמן שהעביר . התלמיד, אפריים לאור:
כיתת אמן אחרת עם הפסנתרן הנודע אנדראס שיף על פרלוד בפה מג'ור של באך. שיף מצביע על החשיבה של הפסנתר כממשיך את העוגב והחשיבות של החזקת הצלילם הארוכים והדגשתם "נקודות העוגב" בפרלוד:
