מאת: מערכת האתר
אם תשאלו מורים לפיתוח קול בדבר הצורך בשימוש במיקרופון מוגבר לצורך שירה, תקבלו גישות שונות ומגוונות ויהיה נכון לומר שבאמת תלוי את מי שואלים. כמו בתחומים אחרים של עולם המוזיקה, קיימת גישה מסורתית שמאחוריה מאות שנים של פרקטיקה המביאה את המבצעים על הבמה להפקה מיטבית של צליל ללא תלות בהגברה אלא תוך שימוש באמצעים הגופניים שלהם, בכלי הנגינה ובתכונות האקוסטיות של האלום. הצליל ה"טבעי" שלא עבר דרך מערכת אלקטרונית נושא בתוכו את כל רכיבי הצליל "הצלילים העילאיים" ואת הצירופים הייחודיים ביניהם שלבסוף מתגבשים להצללה הכללית של מה שאנחנו מכנים "מוסיקה". הגישה המסורתית תטען שכל מניפולציה על הצליל הטבעי – יש לה מחיר באובדן אינפורמציה חשובה ובעיוות של האופן בו מעצב כל אמן את הצליל שלו עצמו. הדבר תלוי כמובן לפני הכל בסגנון המוזיקלי אותו מבצעים. אין גזרה שווה לביצוע קנטטה של באך או מחזמר של ברודויי.
כשעוסקים בעולם השירה וההפקה הווקאלית ניתן לחלק את הזמרים לשתי התמחויות בשירה: שירה אומנותית, או שירת אופרה – העושה שימוש בהפקה קולית טבעית שמכוונת לעוצמה טבעית ולרוב גם לבניית יכולת של "צליל גדול" כדי להישמע היטב גם באולמות גדולים. התחום המקצועי השני – הוא מה שמקובל לכנות היום "שירת מיקרופון" שבה ישנם דגשים אחרים. בהנחה שמערכת ההגברה מספקת את כל העוצמה הדרושה לזמר – זמר שירצה להתמחות בכך יתמקד בפרמטרים אחרים של הקול – הגוון, ההבעה, הדיקציה וכן הלאה. בנוסף – שירה העושה שימוש בהגברה בהחלט גם תדרוש מיומנות בעבודה עם המיקרופון: קביעת המרחק הנכון לפי החומר אותו שרים, זוית השירה, שימוש באפקטים ועוד. לפני בחירת מורה לפיתוח קול וגיבוש סגנון השירה המתאים לכם – השאלה החשובה תהיה אילו סגנונות ברצונכם לשיר ובאיזה ג'אנר מוזיקלי תרצו להתמחות.
מורה מוסמכת לפיתוח קול בירושלים - בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול
